השתיקה הקסומה: למדו איך להשתמש בה

הפסנתרן המפורסם "ארתור שנבאל" נהג לומר:

"איני משתמש בתווים באופן שונה מפסנתרנים אחרים,
אבל אני שם דגש על ההפסקות שביניהם. כאן טמון סודות ההצלחה שלי.״

המשפט של שנאבל, מתאים גם לתחום התקשורת המילולית.
ההפסקות בין המילים והמשפטים הן אלו שעושות את ההבדל
בין תקשורת מילולית טובה לבין מצוינת.

ההפסקות בין המילים נועדו לתת לנו את הזמן לנשום
בין לבין בזמן שיחה או בזמן נאום.

המתח שלפני כל נאום גורם לנו לרוב, לזרוק את המילים.
לירות אותן החוצה על אוטומט
ואפילו שוכחים לנשום
מרוב שאנו רוצים רק להוציא אותן החוצה ושיגמר.

התוצאה ברורה:
אנו נופלים במלכודת של מילים סתומות:
מדברים מהר מדי, וגורמים לקהל שלנו קושי בהקשבה ובהבנה.

אם כן, הדרך לעשות את זה אחרת היא להשתמש בשקט מההתחלה.

להתחיל נאום או הרצאה רק לפני שאתם והקהל מוכנים:
>>> התמקמו בנחת מול הקהל.
בזמן שאתם בודקים שהכול מוכן, מצגת, מקרן,… הרישומים שלכם וכו',
הקהל יתמקם ויתחיל להתרגל למראה שלכם, לנוכחות שלכם.
תוך כדי נשימה רגועה, אתם מביטים מדי פעם לקהל,
ממגנטים את מבטם של המשתתפים בעזרת חיוכים ענקים
ומבט אמפאתי בעיניים וממתינים לשקט מוחלט.
רק מרגע שישתרר שקט מוחלט אתם מתחילים לדבר.

טכניקה זו מבטיחה לכם הקשבה מלאה של הקהל,
וזוהי תשתית מצוינת להתחלה.
>>> ספרו עד 10 בתוך הראש, ורק לאחר מכם המשיכו לדבר.
ההפסקות מאפשרות לתוכן לשקוע אצל המשתתפים
בצורה של תובנות ומכינות אותם להמשך.

בעזרת השתיקה וההפסקות, אתם יוצרים תשתיות להבנה אצל האחרים.
אפשרו למוחות המחודדות לעכל את החומר,
השתמשו בהפסקה לפני ואחרי כל מושג או נושא חדש.

יתרון נוסף:
ההפסקות מזהירות את הקהל, מכינות אותו:
"שימו לב! משהו עומד להגיע".

בדקו ותראו שהטכניקה עובדת.

אם אתם שואלים שאלות?
שאלו ועשו הפסקה.
המתינו!
היא תגרום למשתתפים להשתתף באופן מודע ולא מודע.

>>> משכו את תשומת לבו של הקהל לאחר דיון או פשוט כדי להרגיע את הרוחות.
לרוב מספיק לעצור בין מילה למילה
או להכין את הקרקע ע"י שימוש במושגים מושכי תשומת לב כמו:
"ועכשיו….", או "הקשיבו היטב"
יורגשו טוב יותר כשתבוא אחריהם שתיקה קלה.

התאמנו בלשחק עם השתיקה וההפסקות,
ותוכלו לראות, ממש כמו בנס,
איך איכות ההקשבה של המשתתפים משתפרת,
איך הם מרותקים ואיך אתם תרגישו נוח יותר מולם
והם גם כן….

ג'יימס אייזיק